
כפי שנראה לי נכון לבצע / מאת אביבה עמית
מהות העבודה של טכניקת אלכסנדר היא בעזרת מגע שמלווה במלל:
בתחילת השיעור אחרי שאני מציגה את עצמי אני מבקשת מן התלמיד להתיישב בכיסא, ואחר כך מבקשת ממנו לעמוד, כלומר לצאת מן הכיסא. חוזרת על התנועות מספר פעמים.
אני מניחה את ידיי על התלמיד. אחת על הצוואר והעורף והיד השנייה על המצח. כאן אני מסבירה שהעבודה באלכסנדר נעשית בשניים: מורה ותלמיד. העבודה נעשית על ידי הנחת ידיו של המורה על התלמיד כאשר הן משמשות קלט לקריאת מצבו של התלמיד. בשאיפה שהתלמיד יקלוט גם את מה שמעביר לו המורה.
מסבירה לתלמיד את גילויו של אלכסנדר שסבל מצרידות ולא מצאו לו מזור, לכן, הוא החליט לגלות בעצמו על עצמו את הסיבה לצרידותו. המחקר שלו ערך 9 שנים כאשר הוא נעזר במערכת מראות (כל הזמן הזה הידיים שלי מונחות על התלמיד).
אלכסנדר גילה שמקור בעיותיו של תלמיד וכל אדם נובע מעודף מתח באזור הצוואר והעורף ולכן יש לנסות להפחית את עודף המתח המיותר.
הפחתת המתח המיותר נעשית על ידי הנחיית כיוונים ב-4 שלבים: א. להניח לצוואר ב. ראש נישא לפנים ולמעלה ג. גו מתארך ד. גו מתרחב
כל הנחיה נאמרת אחת בעקבות השנייה וכולן ביחד ( כאשר מתחילים הנחיה שנייה לא עוזבים את ההנחיה הראשונה, בהנחיה השלישית לא עוזבים את ההנחיה הראשונה והשנייה ובהנחיה הרביעית לא עוזבים את שלוש הראשונות, משמע כולן ביחד).
בשלב זה אני אומרת לתלמיד כי אלכסנדר לא התייחס לכאב נקודתי, אלא הסביר שכל כאב נובע ממקום אחד, והוא הצוואר, שבו מצטבר עודף מתח שמקרין לחצים בכל מיני מקומות בגוף. זה השלב בו אני מסבירה שבו אלכסנדר התייחס לאדם בצורה הוליסטית שפירושו "שלמות אחת של גוף נפש ורוח" כאשר יש מערכת של יחסי גומלין ביניהן. כמו כן, אלכסנדר מחלק את האדם לשלושה חלקים: ראש, גפיים שהן הידיים והרגליים וגו שכולל את החזה הבטן והגב, שהוא החלק האחורי של הגו.
זה השלב שבו אני מניעה את התלמיד לכיוון הלפנים ולמעלה ומושיבה אותו. בשלב זה אני מפנה שאלה אל הצופים: "האם הבחנתם בהבדל בין התנועה הקודמת כאשר התלמיד קם וישב בלי התערבות שלי לבין הקימה והישיבה כאשר קם והתיישב בעזרת ידי ?".
יש להניח שיהיו חדי עין ויצביעו על ההבדל. אני מחדדת את ההבדל, התלמיד קם בהתאם להרגלו כאשר הניף את ראשו לאחור ולמטה ואת הגב התחתון חילק במותנית ויצר שקע בין גב לישבן. ממשיכה להסביר שזאת דוגמה לשימוש בגופנו בצורה לא מתאימה שיוצרת נזק שמתבטא במהלך השנים בכאבי גב, כאבי מותנית, כאבים בצוואר, שכמות, ברכיים וכדומה. מדגישה כי יש לוודא שכל הגו יישמר אחיד למלוא אורכו ויימשך אחרי הראש שמוביל אותו. חוזרת עם התלמיד על התרגיל מספר פעמים ומדגישה כי כאן עשינו שינוי בהרגל, במקרה זה הרגל של צורת ישיבה וקימה שמשפיעה על הגוף ומתבטאת במימוש אורך, נפח ובקלילות. ולפעמים גם הנשימה משופרת יותר.
מסכמת שלימוד שיטת אלכסנדר הוא בגדול למידה של שינוי הרגלים שמתבטאים בעיקר בהפחתה במיותר ובתנועות המעוותות את תפקוד הגוף (נתבונן בתינוקות שעדיין לא התקלקלו הוכחה לכך הן התנועות של התינוקות שעדיין לא השתבשו כמו היפוך, ישיבה, קימה, הליכה וכו'..) השינוי מתבטא גם בהפחתה במעשים מיותרים שמלחיצים אותנו ומכבידים עלינו במטלות שאנו מעמיסים עלינו. במערכות יחסים שבהן אנו פועלים על פי גירוי ותגובה מבלי לחשוב האם התגובה מתאימה בסיטואציה הזאת או גורמת למתח ורגשות לא נעימים. לומדים שיש לנו אינונטר שלם של תגובות שממנו אנו מביאים תגובה הולמת יותר, וזאת לאחר אינהבישן (השהייה-השבתה) ושיקול דעת.
תמונה: Unsplash, אמן: Claudio Schwarz
Yorumlar