
יש אנשים שמקבלים שיעורים באלכסנדר ומתלוננים על כאב בתום השיעור או לאחריו. הייתכן?
אלכסנדר וכאב? הלוא מטרת ההגעה לקבל שיעורים באלכסנדר, למנוע כאבים או לפוגג אותם (טעות).
המורים לטכניקת אלכסנדר טוענים שהכאב הוא חבר, יש להתידד איתו! כי הוא מגיע כדי לעורר את התלמיד להרגיש מקום מוזנח, מקום לא מטופל, מקום שיש להשקיע בו ולהתחיל לעשות בו שימוש כי... אנחנו מגיעים לשיעורי אלכסנדר ללמוד את גופינו את יכולותינו ואת מגבלותינו ללמוד להשתמש בהם שימוש ראוי ומתאים לנו לפעמים אפילו להפחית במיותר ולפעמים להתחיל להשתמש במקום שהוזנח או ננטש.
אנחנו מתבקשים לעשות שינוי במנהגינו, במחשבותינו ובשימוש שלנו בכלל. כל ההתייחסות לאל נוגעת לכאב של ההתחלות.
יש ומופיע כאב במועד מאוחר יותר, כאב כזה מופיע ביחד עם הנחיית הכיוונים שאנחנו מבצעים בפעולת "ההנח לצוואר, ראש נישא לפנים ולמעלה, גב מתארך, גב מתרחב" הנחיית הכיוונים מביאה לתוצאה של התארכות הגב והגפיים ולמימוש נפח של הגוף. הגוף מקבל מימדים של אורך קומה רוחב כתפיים וקלילות (גוף שהיה כל הזמן מכווץ) .
כאשר מופיעים הכאבים אני מביאה דוגמה מתחום החיים הסובבים אותנו, כפי שאלכסנדר כתב "אי אפשר להסביר את אלכסנדר, אפשר רק להביא דימוי מעולם הדימויים המוכר" והדימוי שלי הוא עוף קפוא שהוצאנו מהמקפיא ללא תנועה, גפיים מוצמדים לגוף ואני מנסה להרחיק אותם מגוף העוף. אם הייתה לו יכולת להשמיע קול הוא היה וודאי צורח מכאבים, כי קשה מאוד להניע את הכנפיים והרגליים הצמודים והנוקשים .
כך, קורה עם הגוף של התלמיד שלא מממש את מרחב התנועה שלו ואז כאשר מנסים לממש תנועה יותר זורמת ויותר רחבה וארוכה כואב והכאב הזה נעלם עם הזמן ועם השימוש שהופך להיות יותר יומיומי.
Commentaires