בתקופה האחרונה נשאלה שאלה בווצאפ של מורי שיטת אלכסנדר, האם לצלצל לתלמיד לאחר שיעור כדי להזכיר לו, לחזר אחריו או להראות לו שאכפת למורה ממנו. כמו כן, נכתבה גם הטענה "כי אני דואגת לו".
אחד מהדברים הבסיסיים בשיטה הוא שימוש ב"יכולת הבחירה". אומנם הכוונה היא ללמד את התלמיד שיש אפשרות של מגוון תגובות לגירוי אחד או לגירוי מוכר, ולא לאפשר להרגל להשתלט עליו, כי אחד העקרונות באלכסנדר הוא "הכרה בכוחו של ההרגל".
התלמיד לומד שיש לו אינוונטר (מאגר) שלם של תגובות לאותו גירוי או לאותה סיטואציה, ויש לו יכולת לבחור בתגובה המתאימה יותר לאותה סיטואציה.
מכיוון שטכניקת אלכסנדר היא תורת חיים, הוא מתפרש על כל גווני החיים , לא נסתפק רק בתגובה לגירוי שהאינוונטר מספק לנו אפשרויות בחירה. לדעתי, הבחירה מתרחבת גם לשאלות נוספות כמו: "האם לצלצל לתמיד ?". קראתי תגובות שונות וסיבות שונות ל"כן" ו"לא".
כאן המקום לדעתי, שוב, להשתמש בבחירה של התלמיד שלמד מאיתנו להתגמש ולהחליט כיצד ואיך להגיב. לכן, תלמיד שיסיים את השיעור עם "טעם של עוד" יצלצל ויבקש שיעור נוסף, תלמיד שיצא מבולבל ולא מסופק מרגיש שיצא בלי לקבל דבר מהשיעור ייקח לעצמו את הזמן וגם את ההחלטה אם להזמין שיעור נוסף או לא.
נשאיר את ההחלטה בידי התלמיד ולא נתפס "לגירידים", "מחפשי עבודה" ואולי נודניקים. דאגה לתלמיד לא נתפסת כחזקה מספיק ומשכנעת, מכיוון שלרוב האנשים יש סביבה תומכת ואין לו צורך במורה שמכיר אותו היכרות חד פעמית או קצרה. להזכיר לכם שאלכסנדר לא קרא לשיטה "שיטה מרפאה" או "שיטה טיפולית" אלא "שיטה הוראתית" המכילה חויה. לכן, אם לא התקיימה חוויה אין צורך לחזר ולהזכיר.
נ.ב: גילוי נאות: מאיר היה הנוהג לומר לתלמיד שכדאי להחליט רק אחרי 3 מפגשים אם להמשיך או לא. בגלל הבלבול או חוסר הוודאות שיכולים להיגרם משיעור אחד בלבד, וכל זאת רק בגדר המלצה.
Comentarios