מקדולנד דיבר על 5 עקרונות בשיטת אלכסנדר, אחד מהם הוא: " הנחיית כיוונים" והוא המהותי ביניהם.
מקדולנד אמר כי קיימות עוד שיטות בעולם עם עקרונות דומים, אבל, לא נמצא בהן את הנחיית הכיוונים, כי היא
ייחודית לאלכסנדר.
מאיר עמית הרים את הכפפה, ומצא מקבילה להנחיית כיוונים בסיפור התנ"כי על קין לאחר רצח הבל אחיו.
אלוהים פנה אל קין במילים אלו: "למה נפלו פנייך ?, אם לא תטיב שאת, לפתח חטאת רובץ, אלייך תשוקתו ואתה
תמשול בו " ( בראשית ד/ו-ז ) .
"נפלו פנייך "- מראה את הכיוון של הפנים למטה, הכיוון של כח הכבידה שמושך אותנו למטה.
הכיוון האלכסנדרי מתמודד עם כיוון זה ומלמד אותנו לשאת את הראש "לפנים ולמעלה" במילים אלו שנאמר:
"הלא אם תטיב שאת ". זאת התמודדות לא קלה, כי קל יותר לשקוע למטה.
"כי אלייך תשוקתו ". תשוקתו הכוונה משיכתו, ברגע שתצליח לשאת את ראשך לפנים ולמעלה "אתה תמשול בו".
תוכל למשול בהתנהגותך שתהיה שקולה יותר, ולא תאפשר נפילה למטה "לפתח חטאת רובץ".
תוך כדי הנחיית הכיוונים הדגש צריך להיות על הפנים, ואז מרגישים את החיוניות בלחיים שמתמלאות והעיניים
קורנות. לחיים מלשון חיים.
חיוניות זו שמתרכזת בלחיים עוזרת לשאת את הראש לפנים ולמעלה ומאפשרת גם את התארכות והתרחבות הגו.
נ.ב
כידוע, מאיר חסיד הקריאה בתורה, ואף מוצא בה דרך חיים ותמיכה בדרכו של אלכסנדר. כמו שנכתב, מאיר מצא את הנחיית הכיוונים בסיפור על "קין והבל ". באותם פסוקים מאיר מצא גם את כוחו של ההרגל ואת האינהבישן. האינהבישן נמצא בין המשפטים "למה נפלו פנייך, הלא אם תטיב שאת, לפתח חטאת רובץ ואליך תשוקתו ואתה תמשול בו ".
הפסוק הארוך הזה מורכב ממספר משפטים, שכל משפט יש בו נושא ונשוא שונים. האינהבישן נמצא בין משפט למשפט ובין נושא לנושא.
כח ההרגל "מרומז" במשפטים "לפתח חטאת רובץ, ואליך תשוקתו" כלומר, כח ההרגל מנסה לפתות אותך ליפול אל הפתח שלא תמיד מבטיח תגובה חיובית שמתאימה לסיטואציה. אבל , אם תטיב לשאת את ראשך לכיוון לפנים ולמעלה אתה תמשול בו , דהיינו,תמשול בכח ההרגל.
נ.ב: אין אנו מתיימרים להיות מפרשי התורה/מקרא, אך מכיוון שאנו מאמינים שהתורה היא נצחית, אז ברור שאפשר למצוא בה אקטואליה לאורח החיים העכשווי .
כמו גם, נאמר על התורה " כי שבעים פנים לה", מה שנותן לגיטימציה לפרש אותה לפי הבנתנו.

Comments